מאת עופר גיסין
רבי אברהם הלוי חזן זצ”ל היה מגדולי וחשובי חסידי ברסלב בכל הדורות. רבי אברהם נולד בשנת תר”ט לאביו רבי נחמן חזן, המכונה רבי נחמן מטולטשין, תלמידו המובהק של רבי נתן מברסלב. עוד מילדותו היה עובד השם מופלא, ובשנות מגוריו באומן היה לומד ומתבודד רוב ימות השבוע, וכתב חידושים עמוקים בתורת מוהר”ן מברסלב.
בשנת תרנ”ד עלה רבי אברהם לארץ ישראל והתיישב בירושלים, בה גר במשך כעשרים שנה. מידי שנה היה נוסע לאומן לראש השנה, ופעל רבות לשכנע את חסידי ברסלב לעלות לארץ ישראל. נסיעתו האחרונה היתה בחודש אב של שנת תרע”ד, אלא שאז שוב לא יכול היה לשוב לארץ, בגלל מלחמת העולם הראשונה שפרצה אז. אחרי שלוש שנים שהיה באומן חלה בראש השנה תרע”ח, ובנר חמישי של חנוכה, כ”ט כסליו תרע”ח, יצאה נשמתו בקדושה.
רבי אברהם היה מקבל המסורת המדוייקת של חסידות ברסלב, ומסר אותה בשיעוריו ובספריו. בהיותו דור רביעי לקבלה בעל פה תלמיד מובהק מרב מובהק עד לרבי נחמן, ובזכות תלמידיו שהעבירו את דבריו ולימודו (ובראשם רבי לוי יצחק בנדר זצ”ל, שנפטר שבעים שנה אחריו) מסורתו היא הבסיס והיסוד לחסידות ברסלב עד היום.
בשנות מגוריו בירושלים הדפיס חלקים קטנים מספריו: ‘ביאור הליקוטים’ על ליקוטי מוהר”ן, ‘כוכבי אור’ על יסודות חסידות ברסלב, ו’שיחות וסיפורים’, בירורי ענינים עמוקים על פי תורת ברסלב. מצבו הכספי לא איפשר לו להדפיס את הספרים במלואם, אלא הדפיס כעין חוברות לדוגמה, כדי לעניין את חסידי ברסלב בסיוע להדפיס את הספרים המלאים.
רבי אברהם ניסח שמונה עשר כללים לעיון בתורת מוהר”ן מברסלב, וספרו ‘ביאור הליקוטים’ בנוי לפי השיטה שפיתח. חידושיו על תורת ברסלב כתובים בלשון מיוחדת ועמוקה, שאינה דומה לשפתם של מחברים אחרים בתורת ברסלב, או בספרי חסידות בכלל. אישיותו המקורית והייחודית משתקפת בכתביו ובשיחותיו בעל פה כפי שנשתמרו אצל חסידי ברסלב.
כחמש עשרה שנה אחרי פטירתו קם גואל לתורתו וספריו. רבי שמואל הורביץ זצ”ל, חסיד ברסלב שהתגורר בירושלים ולא הכיר את רבי אברהם, מסר את נפשו להדפסת כתבי היד של רבי אברהם שנשארו ברובע היהודי בירושלים. בקשיים כלכליים לא פשוטים ובדבקות מפליאה במשימה הוא הדפיס את הספרים במהדורה מלאה על פי כתבי היד שמצא. כמו כן הדפיס עוד שני ספרים מכתב ידו של רבי אברהם: ‘ימי התלאות’ על המחלוקת שהיתה על רבי נתן, ו’חכמה ותבונה’ פירוש על סיפורי מעשיות.
רבי אברהם היה אדם נסתר וצדיק בעל השגות עליונות. רבות משיחותיו שנשתמרו בעל פה חזו את העתיד לקרות לעם ישראל ברוסיה ואוקראינה ובארץ ישראל. אבל פרשה מיוחדת ומפליאה היא מה שכתב והדפיס יותר מעשרים שנה לפני השואה בספרו ‘שיחות וסיפורים’. הספר נדפס על ידו בשנת תרע”ג (1913) בירושלים.
באות ה’ בספר זה כתב רבי אברהם:
“ופעם אחת עמד מורנו רבי נתן זכרונו לברכה בדבריו הקדושים נגד הנבוכים שהיו באומן, אשר התפארו ברוב השתדלותם שיגמרו כרצונם [להשכיח שם ישראל והיבדלו מן העמים]. וכאשר עמדו כנגדו בראיותיהם ממה שכבר גמרו בזה הרבה גם בימיו במדינות הרחוקות כנודע, ענה ואמר: זאת ברור לדעתי, שאם תגמרו כרצונכם יחזור העולם לתוהו ובוהו, כי לא לאלה התהפוכות נברא העולם”
רבי אברהם מוסר כאן עדות משיחותיו של רבי נתן עם המשכילים הכופרים שגרו באומן, שעבדו יחד עם הממשלה לגרום לחילון הציבור היהודי באוקראינה, בהשראת חבריהם מגרמניה ששם כבר הצליחו. (כל ענין המשכילים האלה ויחסיהם עם רבי נחמן ורבי נתן מסופר בספר חיי מוהר”ן סימנים קצ”ג קצ”ה קצ”ח ר”ט).
בסוף אותו קטע כותב רבי אברהם:
“ומהפרט למד מוהרנ”ת ז”ל על הכלל, והודיענו מרחוק בעוצם המלחמה למעלה ולמטה שנמצא כעת בעקבות משיחא, בפתח הגאולה נצחית שאנו מחכים אליה. כי בהתגברות ההסתות והפיתויים למטה לנפשות ישראל שיסורו מהשם יתברך, כן התגברות הסתות מידת הדין למעלה בקיטרוגים לפני השם יתברך שיסור מנפשות ישראל להשמידם חס ושלום, וכל העולם היה חוזר לתהו ובוהו על ידי זה”
בזמנו של רבי אברהם המשכילים והכופרים כבר הצליחו מאד במלחמתם נגד הדת. הוא מגלה סתרים וכותב שהמלחמה להרחיק את עם ישראל מהאמונה ומשמירת המצוות שמתרחשת למטה, כאן בעולם הזה, מרמזת גם על תהליכים שמיימיים שבהם יש קיטרוג גדול על עם ישראל, עד כדי השמדה חס ושלום.
כאמור רבי אברהם הדפיס את ספר ‘שיחות וסיפורים’ רק עד אות ט”ז, בגלל חוסר אפשרות לממן את הדפסת הספר במלואו. עשרים שנה אחר כך בשנת תרצ”ג (1933) השלים רבי שמואל הורביץ והדפיס את כל הספר.
באות כ”א בספר, כותב רבי אברהם דברים מצמררים, ממש כעין חזון נבואי:
“[כענין הכתוב בישעיה: ‘ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם, כי כלה וכו” (ישעיה פרק כ”ח פסוק כ”ב), שעל זה אמרו חז”ל: ‘קשה ליצנות, שתחילתן יסורים וסופן כליה’ (תלמוד ירושלמי מסכת ברכות פרק ב’ ח’). ומה שתפסתי לדוגמא זה הכתוב, כי ליבי אומר לי מכתלי צירופי עוד כמה דברים בעל פה, כי גזירת הכליה שנמצא כעת למעלה (ורמזתי מזה לעיל באות ה’, עיין שם), הוא שנגזרה בעת יציאת קליפת הלצון וכו’… ודי לחכימא ברמיזא, כי אין יכולת להאריך באלה הדברים בכתב]”
באותה תקופה רבים מן המשכילים הדפיסו ספרים שמתלוצצים מן היהדות והאמונה ומן הצדיקים. ספרים אלה, שהיו הסאטירה הראשונה שנכתבה בלשון הקודש, עברו מיד ליד וגרמו לרבבות יהודים, בעיקר צעירים, לנטוש את קיום הדת ולהתרחק מן האמונה. כהמשך למה שכתב באות ה’, הוא מפרט יותר כאן באות כ”א, ורומז שליבו אומר לו, וכן גם קיבל מסורת בעל פה, שהמלחמה הזו כאן בעולם הזה, היא חלק מקיטרוג נורא בשמים שיש בו גזירת כליה על עם ישראל חס ושלום.
כידוע הנאצים ימח שמם עלו לשלטון בגרמניה בשנת 1933. שש שנים אחר כך בשנת 1939 הם פרצו במלחמת העולם השניה ובנסיון השמדת עם ישראל. עד סיום המלחמה שש שנים אחר כך בשנת 1945 השמידו שליש מעם ישראל, ואת רוב היהודים שחיו באירופה.
כך אנו רואים ש26 שנה קודם השואה כבר כתב רבי אברהם על סכנת גזירת ההשמדה. בשנת עלייתם לשלטון, כשאף אחד בעולם עדיין לא ידע מה הם עומדים לעשות, הדפיס רבי שמואל הורביץ את השלמת ספר ‘שיחות וסיפורים’, ושם נכתב באופן יותר מפורט על גזירת הכליה. מדברים אלה אנו רואים את עומק חזונו וראייתו של הרב הברסלבי המופלא הזה.
יהי רצון שלא תקום פעמיים צרה, ובנצחון האמונה והשיבה אל השם יתברך עם ישראל ישכון לבטח עד ביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן.
תודה לפרופ’ צבי מארק שמסר את צילומי הספרים