nekudatova.com logo
מי
מי
מה
מה
מדוע
מדוע
מיקום
מיקום
מתי
מתי


נקודה טובה: חדשות ועדכונים
רענן את הדף

#1 07.01.14 ו' שבט תשע"ד
חוזרים ללמוד רבי נחמן בתל אביב. http://nekudatova.com/?o=05

#2 26.08.13 כ' אלול תשע"ג
וידיאו ב'נקודה טובה': חגי תשרי - תמיכה וחיבוק / עופר גיסין http://www.nekudatova.com/?p=62

#3 21.08.13 ט"ו אלול תשע"ג
וידיאו ב'נקודה טובה': תשובה - התבוננות, שמיעה ומעשה / עופר גיסין http://www.nekudatova.com/?p=61

#4 11.08.13 ה' אלול תשע"ג
וידיאו באתר 'נקודה טובה': חוזרים לסדר - עבודת המחשבה באלול / עופר גיסין http://www.nekudatova.com/?p=60

#5 04.08.13 כ"ח אב תשע"ג
וידיאו חדש באתר 'נקודה טובה': אלול - החיפוש אחר היופי הצלול / עופר גיסין http://www.nekudatova.com/?p=59

#6 28.07.13 כ"א אב תשע"ג
וידיאו: תחיית הנפש - השלמת החסרונות (פרשת ראה והפטרת עניה סוערה) http://www.nekudatova.com/?p=58

#7 17.06.13 ט' תמוז תשע"ג
וידיאו: מעשה מהבנים שנתחלפו חלק ה / עופר גיסין http://www.nekudatova.com/?p=241

#8 17.06.13 ט' תמוז תשע"ג
וידיאו: מעשה מהבנים שנתחלפו חלק ד / עופר גיסין http://www.nekudatova.com/?p=240

#9 13.06.13 ה' תמוז תשע"ג
וידיאו: מעשה מהבנים שנתחלפו חלק ג / עופר גיסין http://www.nekudatova.com/?p=239

#10 13.06.13 ה' תמוז תשע"ג
וידיאו: מעשה מהבנים שנתחלפו חלק ב / עופר גיסין http://www.nekudatova.com/?p=237

#11 10.06.13 ב' תמוז תשע"ג
וידיאו: מעשה מהבנים שנתחלפו חלק א / עופר גיסין http://www.nekudatova.com/?p=236

#12 03.06.13 כ"ה סיון תשע"ג
נשלמה סדרת השיחות של עופר גיסין על מעשה מבעל תפילה. http://nekudatova.com/12

#13 12.03.13 א' ניסן תשע"ג
וידיאו: מעשה משבעת הקבצנים חלק ד / עופר גיסין http://www.nekudatova.com/?p=245

#14 04.03.13 כ"ב אדר תשע"ג
וידיאו: מעשה משבעת הקבצנים חלק ג / עופר גיסין http://www.nekudatova.com/?p=244

#15 28.2.13 י"ח אדר תשע"ג
וידיאו: מעשה מבעל תפילה חלק ח / עופר גיסין http://www.nekudatova.com/?p=232

עקוב אחרינו: טוויטר | פייסבוק | יוטיוב
הצטרף לרשימת הדיוור
דף הבית
לוח פעילות
וידיאו ואודיו
מאמרים
מדף הספרים
קישורים
כתוב לנו

מנוי לאתר בשקל ליום

breslev200.com

evenshtia.com

רבי נחמן מברסלב: חסידות ברסלב לדורותיה / עופר גיסין

אודות רבי נחמן מברסלב



ג. חסידות ברסלב לדורותיה




"האש שלי תוקד עד ביאת המשיח" – חסידות ברסלב לדורותיה

לאחר פטירת רבי נחמן נבנתה חסידות ברסלב ע"י תלמידו רבי נתן. הוא לא הפך לאדמו"ר במקום רבי נחמן, כי שמע ממנו שרצונו שהמשכת שיטתו תהיה "להשאיר תלמידים שיעשו תלמידים", וחזה ואמר שכך יהיה עד ביאת המשיח (חיי מוהר"ן מ"ו, שע"ג).

הוא סידר והדפיס את ספרי רבי נחמן ('ליקוטי מוהר"ן', 'סיפורי מעשיות' ו'ספר המידות'), כתב את שיחותיו ותולדותיו של רבי נחמן (בספרים 'חיי מוהר"ן', 'שיחות הר"ן' ו'שבחי הר"ן'), וכתב ספרים המלקטים את עצות רבי נחמן למעשה ('קיצור ליקוטי מוהר"ן', 'ליקוטי עצות').

רבי נתן בנה את בית המדרש באומן, והמשיך את ה'קיבוץ' בראש השנה, כפי שהבין מרבי נחמן שרצונו שימשיכו בקיומו גם לאחר פטירתו. הוא נסע בין העיירות והכפרים באוקראינה ולימד את תורת רבי נחמן, וקירב יהודים רבים לחסידות ברסלב. בשנת תקפ"ב (1822) נסע רבי נתן לארץ ישראל, וסיפור נסיעתו מופיע בספר תולדותיו שכתב.

מלבד ספרי רבי נחמן, כתב רבי נתן את ספריו 'ליקוטי תפילות', ו'ליקוטי הלכות' (שמונה כרכים על סדר השולחן ערוך, ובהם ביאור והרחבה על פנימיות הלכות התורה על פי ספרי הקבלה וספרי רבי נחמן). רבי נתן כתב אוטוביוגרפיה ('ימי מוהרנ"ת'), את ספר 'שמות הצדיקים', ומכתבים רבים לבנו ותלמידיו שנדפסו בספר 'עלים לתרופה'.

במשך ארבע שנים (תקצ"ה-תקצ"ח) סבל רבי נתן ממחלוקת קשה וגדולה עליו ועל כלל חסידי ברסלב. הוא סבל מנסיונות פגיעה בו ובמשפחתו, וגם הושב בבית הסוהר כתוצאה מהלשנות. ממכתביו ויומניו שכתב באותה תקופה ניכרת עוצמת אישיותו גם בזמנים קשים ביותר, ואמונתו בהבטחתו של רבי נחמן שלחזונו ודרכו תהיה השארה והצלחה שיגדלו ויתרחבו עם השנים (חיי מוהר"ן רכ"ט). רבי נחמן אמר: "האש שלי תוקד עד ביאת המשיח" [באידיש: "מיין פייעריל וועט שוין טלואין ביז משיח וועט קומען"] (חיי מוהר"ן מ"ו, רכ"ט, ש"ו. בספר שיחות וסיפורים אות ג' כתב שמשמעות המילה באידיש שאמר רבי נחמן היא גם שלעיתים עלול להיות שיישאר מן האש רק ניצוצות קטנים, כלומר עליות וירידות וביניהן גם תקופות קשות. ראה עוד בספר שיח שרפי קודש ה' תנ"ב).

בערב שבת קודש, י' בטבת תר"ה (1845) נפטר רבי נתן מוקף בבניו ותלמידיו. לפני פטירתו חיזק את תלמידיו בצוואתו שיתאמצו "בממון, ברצון ובטרחה" להדפיס את ספרי רבי נחמן ולהפיצם בעולם, ואמר: "אפילו דף אחד מספרי רבי נחמן ז"ל יהיה תיקון על הכל" (סוף ספר עלים לתרופה).

* התפשטות חסידות ברסלב בארץ ישראל ובפולין
לאחר פטירתו של רבי נתן הנהיג את חסידי ברסלב בעיר אומן תלמידו, רבי נחמן חזן מטולטשין. חבורות קטנות של חסידי ברסלב היו בכמה עיירות באוקראינה. הדפסת הספרים והפצתם המשיכה לגרום להתקרבותם של של יהודים בכל רחבי העולם, אבל חסידות ברסלב היתה עדיין קבוצה קטנה קטנה ועניה, שהשפעתה וחלקה בתנועת החסידות לא ניכרו באופן מיוחד.

בתחילת המאה העשרים התפשטה חסידות ברסלב בפולין, בהנהגתם של רבי יצחק ברייטר ורבי אהרן ציגלמן. הם עסקו בהפצה אינטנסיבית של תורת רבי נחמן, ואלפי חסידים בכל עיירות פולין הפכו לחסידי ברסלב. ההתנגדות לדרכה של ברסלב המשיכה להיות נחלתם של אדמורי"ם שונים וחסידיהם, אולם עוצמתה נחלשה עם הגיבוי שקיבלו חסידי ברסלב בפולין מהרב מאיר שפירא, ראש ישיבת חכמי לובלין ומייסד "הדף היומי", שהיה אחד מן המנהיגים הבולטים של יהדות פולין באותה תקופה.

גם בארץ ישראל נתייסדו חבורות של חסידי ברסלב בעיקר בירושלים ובצפת. חסידי ברסלב רבים עלו לארץ לישראל במשך השנים, מפני שישיבת ארץ ישראל היא עיקר חשוב ויסודי בתורת רבי נחמן. גם כאן הם נתקלו בהתנגדות אישית וציבורית גדולה בתוך הציבור החרדי. אחד מגדולי מפיצי ומדפיסי ספרי ברסלב באותה תקופה, רבי שמואל הורביץ, יליד צפת ותושב ירושלים מגולל בספרו האוטוביוגרפי 'ימי שמואל' את מהלך מאבקיו האישיים בהתנגדות לדרכו החדשה. כתב היד הספר, שהוא מסמך היסטורי רב ענין על אותה תקופה, ניתן במתנה לגרשום שוקן שתמך בו רבות, והוא יצא לאור בשנים האחרונות.

* תחת השלטון הסובייטי
עם ההשתלטות של המהפכה הקומוניסטית על אוקראינה היוו חסידי ברסלב מטרות מועדפות של ה'ייבסקציה', המחלקה שעסקה בחיסול העולם היהודי-דתי תחת השלטון הסובייטי. מנהיגי החסידים באומן נעצרו ונחקרו, ושניים מהם (רבי לוי יצחק בנדר ורבי אליהו רוזין) נדונו למוות בעוון ניהול בית הכנסת וקבלת כספים מחו"ל למטרות דתיות, וניצלו ברגע האחרון בנס (שניהם עלו לארץ ישראל לאחר שנים רבות תחת השלטון הקומוניסטי ונפטרו לפני כעשרים שנה).
לאחר מאבק של כמה שנים נסגר בית הכנסת של חסידי ברסלב על השלטון והפך לבית חרושת עד היום הזה. עשרים ושבעה מחשובי החסידים נשלחו לסיביר למחנות העבודה, עקבותיהם אבדו וגורלם לא נודע. גם במחנות וגם ברחבי ברית המועצות נודעו חסידי ברסלב (יחד עם חסידי חב"ד) כלוחמים העזים והעקשנים ביותר ששמרו על גחלת היהדות. אחד מחשובי החסידים, ר' יחיאל דורפמן, נשלח לסיביר לשנים רבות באשמת לימוד תורה של ילדים, ולאחר שהשתחרר הצליח לעלות לישראל בשנות השבעים, ועוד זכה בגיל תשעים לנהל את כל פרוייקט בנין בית הכנסת של חסידות ברסלב באומן, עד שנפטר בשנת 2006. אלה מחסידי ברסלב שלא הצליחו לצאת את גבולות ברית המועצות סבלו רבות תחת השלטון הקומוניסטי, ומשפחותיהם עזבו את היהדות.

חסידות ברסלב בזמן השואה
אלפי חסידי ברסלב בפולין היו בין היהודים שנרצחו בשואה ע"י הנאצים. בגטו וורשה בלטו כמה מחסידי ברסלב בין מנהיגי הציבור היהודי. ד"ר הלל זיידמן כותב בספרו 'יומן גטו וורשה' על בית הכנסת של חסידי ברסלב, ומתאר בהתפעלות את הריקוד לאחר התפילה ואת כרזת "אל יאוש" התולה על הקיר.


* לאחר הקמת המדינה
חסידות ברסלב התרכזה בשלוש קבוצות עיקריות. בירושלים נוצרה הקבוצה המרכזית והגדולה ביותר, תחת הנהגתו של רבי לוי יצחק בנדר, שבמשך ארבעים שנה מסר אלפי שיעורים יומיים, עיצב וגיבש את דרכה של החסידות, ומאלפי הקלטות שנשארו משיעוריו נדפסו כבר עשרות ספרים. בבני ברק נבנה בית מדרש גדול המרכז סביבו קהילה, ובצפת חידש רבי גדליה קניג, תלמידו של רבי אברהם שטרנהרץ נכד רבי נתן, את הישוב החסידי ובנה את קרית ברסלב.

* ה'קיבוץ' באומן בראש השנה
חשיבות ההתקבצות בימי ראש השנה אצל חסידי ברסלב ידועה ומפורסמת. עוד בחיים ציוה רבי נחמן להכריז ולפרסם "שכל מי שסר אל משמעתו ומקורב אליו יהיה על ראש השנה אצלו, לא יחסר איש", כי "כל הענין שלי הוא רק ראש השנה", "השם יתברך נתן לי זאת במתנה שאני יודע מהו ראש השנה", "כל העולם כולו תלוי בראש השנה שלי" (חיי מוהר"ן ת"ג) ו"שהוא עושה בראש השנה ענינים ותיקונים מה שבכל השנה גם הוא אינו יכול לעשות" (חיי מוהר"ן ת"ו). התקבצות זו כונתה בשם 'הקיבוץ'. (משם מקור המילה "קיבוץ" כמקום התיישבות, כפי שכתב יהודה יערי: "מעשה שהיה כך היה: נתאספנו לילה אחד לשיחת חברים ועסקנו בבעיות עתידינו.בימים האלה כבר יצא הקול במחנה שאנו עומדים לעלות ולהתיישב בעמם יזרעאל ובכל שאלנו את עצמנו: מה שם יקרא לנו? בתוך השיחה קם אחד החברים ואותו חבר לא על העתיד דיבר אלא על העבר דיבר.,הוא סיפר שנקלע בין חסידי ברסלב ופגישתו עם אלה היתה לו בבחינה חוויה עמוקה ביותר. בהתלהבות דיבר אותו חבר שכן היתה לו חסידות ברסלב בבחינת גילוי. לבסוף כך אמר: חסידי ברסלב נוהגים להתקבץ מידי שנה בשנה בראש השנה יחדיו לתפילה ולעיון בעיר אומן אשר באוקריינא ששם קבורתו של הרבי. להתכנסות זאת בראש השנה קוראים חסידי ברסלב בשם "הקיבוץ" ובכן למה לא נקרא גם אנו למחנינו בשם קיבוץ? שמעו אנשינו את דברי החבר, קיימו וקיבלו עליהם לקרוא למחנינו מכאן ואילך בשם "קיבוץ השומר הצעיר" וראה זה פלא לא עברו ימים מועטים עד שכל החבורות, הגדודים, הפלוגות והקבוצות הגדולות שינו שמם וקרא לעצמם בשם קיבוץ". 'על המשמר' 12.2.65).

לאחר פטירתו יסד תלמידו רבי נתן את המשך ה'קיבוץ' של חסידי ברסלב באומן, להשתטח על קברו בערב ראש השנה, ולהתפלל יחד בבית המדרש הנקרא על שמו בעיר אומן בימי ראש השנה. בעקבות מה ששמעו התלמידים מרבי נחמן בראש השנה האחרון לחייו (שלושה שבועות לפני הסתלקותו): "וגם אז למדנו שרצונו חזק להיות אצלו באומן על ראש השנה תמיד לאחר הסתלקותו, ושאין דבר גדול מזה" (חיי מוהר"ן ת"ו), פעל רבי נתן לפרסם את גודל הענין ולעשות את כל ההשתדלות לקיום הענין הגדול הזה, וגם בנה במסירות נפש בית מדרש גדול בעיר אומן אשר יכיל את הבאים לימי ראש השנה. הנסיעה לקיבוץ היתה גם הזדמנות לכל הבאים לקיים את עצתו של רבי נחמן, שהבטיח תיקון נצחי לכל מי שיבוא לציונו לאחר פטירתו, יתן פרוטה לצדקה עבור נשמתו, ויאמר שם את עשרת מזמורי התהלים הנקראים בשם "תיקון הכללי".

בפעם הראשונה לאחר הסתלקות רבי נחמן באו להתפלל רק שישים אנשים (ספר שיחות וסיפורים אות נ"ד) לעומת שש מאות שהיו שנה קודם לכן במחיצת רבי נחמן (ביאור הליקוטים קנ"ה), אולם ברבות השנים פעל רבי נתן שכל חסיד ברסלב ידע והרגיש שההתקבצות להתפלל יחד בימי ראש השנה היא אחד מן היסודות שהשארת ענין רבי נחמן תלוי בהם (ספר כוכבי אור, אנשי מוהר"ן, בסופו), והיא אחת משלוש ההנהגות המבוררות שחייב לקיים כל חסיד ברסלב ("חיוב ללמוד הפוסקים בכל יום ויום, וחיוב התפילה והבקשה לחדש בה בכל יום כפי מה שעובר עליו, וחיוב אסיפת הנפשות בראש השנה למקום גניזתו הקדוש" - ביאור הליקוטים ס"א אות ס"א, נתיב צדיק מכתב מ"א).

לאחר יותר ממאה עשרים וחמש שנה, בראש השנה תרצ"ז (1937), נסגרו שערי הציון לאחר שהשלטון הקומוניסטי שהשתלט על אוקראינה פירק את קהילת חסידי ברסלב ושלח רבים מהם לארץ גזירה, וסגר את שערי בית המדרש באומן. במשך חמישים ושלוש שנים לא היתה כל אפשרות לקיים את ה'קיבוץ' באומן, מלבד בודדים מחסידי ברסלב שהיו מגיעים לעתים מרחבי ברית המועצות וגם מארץ ישראל ומארה"ב ומתפללים שם בסתר בראש השנה במסירות נפש. גם בשנות הניתוק מהציון באומן הקפידו חסידי ברסלב להתפלל יחד בימי ראש השנה ולכסוף לחידוש הקיבוץ על יד ציון רבי נחמן כתקנתו המקורית.

בראש השנה שנת תש"נ (1990) חודשה ההתקבצות באומן, ומאז ועד היום הפכה להיות אחד מן הארועים המפורסמים ביותר בעולם היהודי. רבבות יהודים מכלל ישראל מגיעים לשם מידי ראש השנה ומתפללים יחדיו בבית המדרש הגדול של חסידי ברסלב באומן ובעוד עשרות מנינים, כל אחד על פי נוסחו ומנהגיו. בארץ ישראל, בעיקר בירושלים ובמירון, מתקיימות התקבצויות נוספות של אלפי חסידי ברסלב, וגם שם נוספים מתפללים מידי שנה.

* חסידות ברסלב בזמננו
בזמננו התפרסמו ונפוצו ספרי רבי נחמן ז"ל בכל העולם בשפות רבות, ועשרות אלפי יהודים נוסעים מידי שנה לציונו הקדוש באומן. תורתו ודרכו של רבי נחמן מעוררות ענין עצום אצל חוקרים וסופרים, ואצל מחפשי דרך רוחנית. פרופ' דוד אסף מביא בספרו 'ביבליוגרפיה מוערת – רבי נחמן מברסלב' (מרכז שז"ר תש"ס, וממשיך להתעדכן באתר האינטרנט שלו) אלפי ספרים, פרסומים, מאמרים, אתרי אינטרנט ותוכניות בתקשורת העוסקות בחסידות ברסלב מכל הזויות ומכל התקופות. רבי נחמן ודרכו הפכו להיות אלמנט מרכזי בשיח היהודי החברתי של דתיים וחילונים.

חסידות ברסלב מונה אלפי משפחות בכל הריכוזים החרדיים בירושלים, בני ברק, צפת, ביתר, בית שמש ועוד, והיא חלק מרכזי מן העדה החרדית בירושלים. בתי כנסת של חסידות ברסלב נמצאים כמעט בכל ישוב בארץ, כתוצאה מן ההתקרבות הגדולה לחסידות. גם בקרב הציבור הדתי לאומי היא הפכה להיות אחת מן הדרכים המרכזיות, וישיבות ומרכזי חינוך של הזרם הזה מזוהים כ'ברסלבים', מ"'נוער הגבעות" ועד ישיבות ההסדר.

לימוד ספריו של רבי נחמן והנסיעה לקברו באומן מקיפים כיום עשרות אלפי צעירים בארץ ובעולם. ספרים רבים בתחום המחקר והפילוסופיה מצד אחד (כמו ספרו של ד"ר אליעזר מלכיאל 'מסע אל הסוד', ידיעות ספרים), וספרי הדרכה אישית בנוסח 'העידן החדש' (כמו ספרו רב המכר של צבי אייל 'מי שטעם יין הונגרי' צבי אייל, ידיעות ספרים) מבוססים על תורתו ואישיותו של רבי נחמן. אמנים רבים כוללים מסרים של רבי נחמן ביצירתם, וכמה מן המפורסמים שבהם (כמו שולי רנד בסרטו "אושפיזין" ובדיסק שלו "נקודה טובה") זוכים לפופולאריות רבה דווקא בזכות תכני ברסלב המשולבים ביצירתם.

התפשטות 'תנועת התשובה' צירפה לחסידות ברסלב אלפי חילונים לשעבר, והם מהווים היום את החלק הארי שבה. כמה מהם, כמו הרב ארז דורון והרב אברהם גרינבוים (הכותב בעיקר באנגלית) כתבו ספרים רבים המעבירים את תורת ברסלב בשפה המתאימה לישראלי בן זמננו, והם זוכים לתפוצה רבה. ספריו באנגלית של הרב חיים קרמר יצרו ענין גדול בחו"ל בחסידות ברסלב (הספר שהוציא מפתגמי רבי נחמן, 'הכסא הריק', תורגם לתשע עשרה שפות כולל קוריאנית והינדית). רשת האינטרנט מונה עשרות רבות של אתרים בכל השפות העוסקים בחסידות ברסלב ומשמעויותיה לאנשים מכל הזרמים ומכל החוגים.

ד"ר צבי מרק, חוקר ומחבר ומומחה לחסידות ברסלב, כותב במאמרו 'מסה על ישוב הדעת':

" ר' נחמן הוא סוד וחסידות ברסלב היא חידה, ובתקופה האחרונה כאשר אבן מקיר תזעק: 'נ-נח-נחמן', ושיירה אווירית שהולכת ומתארכת משנה לשנה, יוצאת מישראל, ארצות הברית וצרפת לחגוג עם ר' נחמן את ראש השנה, ונפח הנוכחות של ר' נחמן ברחוב, בספרות בשירה ובתאטרון הולך ומתעצם, סוד קסמו וסוד עוצמתו של ר' נחמן מסקרן שבעתיים."

לחצו כאן לחזור לדף הראשי
   דף הבית    |    לוח פעילות    |    וידיאו ואודיו    |    מאמרים    |    מדף הספרים    |    קישורים    |    כתוב לנו